אמטו נ' מוקד חום בע"מ

פסק דין

בפני תביעה שטרית לתשלום שיק בסך 30,000 ₪. ראשיתו של ההליך בבקשה לביצוע שטר המשוך על ידי הנתבעת שמועד פירעונו ליום 5.6.11, ואשר חולל עקב הוראת ביטול (תיק הוצאה לפועל 01-94006-11-6). הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיק וביום 18.12.11 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן.

בחודש פברואר 2009 ייסד התובע עם בעליה של הנתבעת, מר גייר דורון (להלן: מנהל הנתבעת) ואדם נוסף בשם צפריר מגיד (להלן: מר מגיד), חברה בשם 'א.ג.מ. קאזה בע"מ' שעיסוקה בתחום הייבוא ומכירה של קמינים מעץ ותחליפי עץ ושיווק ציוד קמפינג (להלן: החברה).

ביום 21.4.09 נחתם תקנון ההתאגדות של החברה ובו נקבע כי שלושת השותפים הינם בעלי מניות בחלקים שווים. ביום 27.4.09 נרשמה החברה אצל רשם החברות (נספחים א'1, א'2 לתצהיר מנהל הנתבעת).

משרדיה של החברה נוהלו במבנה שכור במושב בורגתא שכלל חנות ומחסן.

בחודש פברואר 2009 נחתם ההסכם לשכירת המבנה מול וועד מושב בורגתא, כאשר הסכם השכירות נערך עם התובע (ולא עם החברה) בשל היותו בן המושב. אין מחלוקת כי בהתאם להסכם זה התחייב התובע כלפי ועד המושב, לשאת בתשלום הארנונה ודמי השכירות.

בחודש אוגוסט 2009 הודיע התובע לשותפיו על רצונו לצאת מן החברה, וסוכם כי מניותיו יחולקו באופן שווה בין מנהל הנתבעת למר מגיד. ביום 28.8.09 אישר דירקטוריון החברה (שהורכב משלושת השותפים) את העברת מניותיו של התובע למנהל הנתבעת ולמר מגיד באופן שווה (נספחים ב'1, ב'2 לתצהיר מנהל הנתבעת).

טענות הצדדים

לטענת התובע, השיק נשוא התביעה נמסר לו על ידי מנהל הנתבעת לצורך הבטחת פרעון הלוואה שניתנה לנתבעת, ללא קשר לפעילות החברה. בהמשך, לאחר חודש אוגוסט 2009, הוסכם בינו לבין מנהל הנתבעת כי השיק ישאר בידיו "להבטחת חלקה של הנתבעת בחוסות הארנונה/או אחרים של החברה (סעיפים 7-8 לתצהיר התובע).

התובע מוסיף וטוען כי החברה לא שילמה את חובות הארנונה כסדרם וכתוצאה מכך הוטלו עיקולים על חשבונותיו בסך של כ- 83,000 ₪.

עוד לטענתו, הוא נתבע על ידי חברת מירס תקשורת בע"מ בגין חובות החברה ונאלץ לשלם סך של 32,500 ₪, בשל היותו ערב להתחייבויותיה.

כמו כן הוא טוען כי לאחר הגשת השיק להוצאה לפועל, הוגשה כנגדו תביעה מטעם מושב בורגתא לתשלום דמי שכירות ולפיצוי בגין נזקים שנגרמו למושכר על ידי החברה, בסך של כ- 180,000 ₪ (סעיפים 9 ו15 לתצהיר)

לטענת התובע, הוא הודיע למנהל הנתבעת על הפקדת השיק אך השיק חולל בשל הוראת ביטול שניתנה על ידי הנתבעת.

הנתבעת טוענת כי החוב בגינו ניתן השיק נפרע על ידי הנתבעת ועל כן היה על התובע להשמיד את השיק.

עוד טוענת הנתבעת כי על השיק שנמסר לתובע לא נרשם מועד פירעון והתאריך הוסף על ידי התובע במועד מאוחר יותר, בניגוד למוסכם ולאחר שהנתבעת פרעה לתובע את חובה.

דיון

אין מחלוקת בין הצדדים כי השיק נמסר בתחילה להבטחת חיוב אחר וזה נפרע. (סעיף 6 לסיכומי הנתבעת וסעיף 3 לסיכומי התובע).

מנהל הנתבעת הסביר בחקירתו כי השיק ניתן לתובע בעת הקמת המבנה בבורגתא, בחודש מאי, לאחר ששלושת השותפים השקיעו כספים בעבודות השיפוץ: "רואים כמה כל אחד משקיע במבנה והיינו מתקזזים, היה מצב שנוריאל [התובע] השיג אותנו בהרבה כסף, נתתי לו שיק של 30,000 ₪, הייתי קבלן של משרד הביטחון, אמרתי לו תחכה עם השיק ואז תוכל להפקיד את השיק" (עמ' 7 לפרוטוקול). בהמשך העיד כי לאחר קבלת כספי משרד הביטחון הוא שילם במקום התובע כספים לחברת האלומניום ולחברת האזעקות ועל כן הוסכם כי השיק יושמד.

התובע מצידו מאשר כי השיק ניתן בתחילה להבטחת חיוב אחר; כך אישר בתצהיר שהגיש התובע לתיק ההוצל"פ, בתמיכה לבקשתו לעיקול לפני מתן אזהרה בתיק ההוצאה לפועל, כי "השיק נשוא תיק ההוצל"פ נמסר לי ע"י מנהל החייבת עצמו לצורך הבטחת פירעון הלוואה שנתתי לחייבת לפי המועד הקובע [המועד בו הודיע התובע על רצונו לצאת מהחברה]. החייבת פרעה את חובה אליי לאחר המועד הקובע, והוסכם ביני לבין מנהל החייבת כי השיק יישאר אצלי להבטחת חלקה של החייבת בחובות הארנונה של החברה" (סעיף 7). גם בעדותו אישר התובע כי החוב בגין ההלוואה שלשם פירעונה נמסר השיק – נפרעה על ידי הנתבעת (עמ' 9-10 לפרוטוקול).

לאור האמור הוכיחה הנתבעת, ואף התובע אינו חולק, כי החוב בגינו נמשך השיק נפרע לידי התובע.